פסק-דין בתיק ת"א 1557-03-08

אקדמות מילין

1.         התובע 1 (להלן: "התובע") יליד 18.3.1989 ותושב כפר חג'אג'רה - בית-זרזיר. ביום 8.10.2002 ובהיותו תלמיד כיתה ח'5 בבית ספר מקיף עמל 1 זרזיר הכולל חטיבת ביניים ובית-ספר תיכון (להלן: "בית-הספר") נפגע באזור עין שמאל ממכת אגרוף שקיבל מתלמיד אחר הלומד בבית-הספר, ונגרם לו נזק גוף. (להלן: "התאונה"). לאחר התאונה, הוא הובהל לקופת-חולים כללית באזור מגוריו. (להלן: "קופת-החולים"). שם, הוא נבדק על-ידי רופא עיניים ואובחנה אצלו המטומה בעפעף תחתון שמאל. הרופא המטפל הפנה אותו לבית חולים העמק בעפולה (להלן: "בית-החולים") לבירור מעמיק ולהמשך טיפול רפואי.

2.         התובע נבדק (ביום 9.10.2002) בבית-החולים ואובחן אצלו שבר עם תזוזה ברצפת ארובת עין שמאל. הוא שוחרר לביתו, להמשך טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, התייעצות עם מומחה פה ולסת וטיפול אנלגטיקה לפי הצורך. בהמשך, הוא נבדק במרפאת פה ולסת של בית-חולים פוריה בטבריה על-ידי מומחה לאוקולופלסטיקה , והוחלט שאין צורך בטיפול כירורגי. הוא שהה בחופש מחלה עד ליום 30.10.2002.

3.         התביעה דנן, היא לפיצוי התובע על נזקי הגוף אשר נגרמו לו בגין התאונה. לית מאן דיפליג, כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בגין התאונה הינה בשיעור של 15% לפי סעיף 57(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות") והכל כאמור בחוות-דעתו של ד"ר חנא גרזוזי (להלן: "המומחה") מיום 4.10.2006. (להלן: "חוות-הדעת").

טענות התובע

4.         אליבא דתובע, התאונה קרתה בנסיבות כדלקמן: בבוקר יום ה- 8.10.2002 הוא הגיע, באוטובוס התלמידים, לבית-הספר. הוא השתתף, יחד עם שאר תלמידי בית-הספר, בשיעור הבוקר שהתקיים בחצר בית-הספר. שיעור הבוקר, כלל דרשת מנהל בית-הספר ותרגילי התעמלות לתלמידים. בתום שיעור הבוקר, צעדו, הוא ושאר תלמידי בית-הספר, אל כיתות הלימודים. הם הגיעו למדרגות המובילות לכיתות הלימודים. במקום, לא נכח מורה-תורן שיפקח על הסדר וכניסת התלמידים לכיתות הלימודים. לפתע, פרצה קטטה בין חלק מהתלמידים שאינם מוכרים לו. הוא קיבל מכת אגרוף, בעין שמאל, מאחד התלמידים. הוא לא השתתף בקטטה. כתוצאה ממכת האגרוף, הוא נחבל ונפגע בעין שמאל. לאחר התאונה הוא הרגיש בכאבים חזקים והיה מטושטש. הוא ישב על הרצפה. התלמיד ויסאם חג'אג'רה (להלן: "ויסאם") ניגש אליו, הובילו למתקן המים שבבית-הספר, ושם שטף לו את העין במים. לאחר מכן, בא התלמיד עבדאללה כעבייה (להלן: "עבדאללה") והעבירו לחדר מנהל בית-הספר. משם, הוא פונה לקופת-החולים לקבלת טיפול רפואי.

5.         התובע טוען, כי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") נושא באחריות לתאונה ולנזקיו. לטענתו, בזמן התאונה לא היה מורה תורן אשר מתפקידו היה להשגיח ולפקח על התלמידים ועל תנועותיהם. הוא מבסס את עילת תביעתו על עוולת הרשלנות, לפי סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח - 1968 (להלן: "הפקודה"), והפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודה, והכל כמפורט בסעיפים 15-14 לכתב התביעה המתוקן. התובע מוסיף וטוען, כי במקרה דנן ישנה תחולה לכלל של "הדבר מעיד על עצמו" שבסעיף 41 לפקודה ולכלל של "דברים מסוכנים" שבסעיף 38 לפקודה.

6.         התובע טוען לפיצויים במספר פרטי נזק כדלקמן:

נזק מיוחד

א.        הוצאות רפואיות ונסיעה -    30,000 ש"ח

ב.         עזרת צד ג' -                            30,000 ש"ח

נזק כללי

ג.         הפסד כושר השתכרות

ד.         עזרת צד ג'

ה.        הוצאות רפואיות ונסיעה

ו.         כאב וסבל

ז.         הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות

ח.        טיפולים נפשיים או פסיכולוגיים (כך!!)

ט.        תרופות, הרכבת משקפיים (כך!!)